#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה היו הד' פיסות לרבי יהודה וראב&quot;י ?</p><p dir='rtl'>ואי משכח&quot;ל מ&quot;ד דהיו ה', מאי סבר ?	ראשון תרומת הדשן, שני עבודות התמיד.</p><p dir='rtl'>לרבי יהודה שלישי קטורת ורביעי העלאת איברים מהכבש למזבח.</p><p dir='rtl'>לראב&quot;י שלישי הקטרה, רביעי מחתה. ואילו העלאה בכהנים שהוליכו לכבש.</p><p dir='rtl'>ואי איכא דס&quot;ל כר&quot;י דיש העלאה, וכראב&quot;י דמחתה בפיס בפנ&quot;ע, יש חמש.	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע בקטורת רק חדשים מפייסים, ומ&quot;ש מעולה ?	"דמעשרת דכתיב ישימו קטורה באפך, וסמיך ליה ברך ה' חילו.<p></p><p dir=""rtl"">ואע""ג דעולה נמי דכתיב 'וכליל על מזבחך', היא שכיחא, ולא מסתבר שתתלה העשירות בה, דנמצאו הכל עשירים.</p>"	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאלו שבטים משכח&quot;ל מורה הוראה ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ולמה לא מיהודה דכתיב 'יהודה מחוקקי.' ?	"לוי דכתיב יורו משפטיך ליעקב.<p></p><p dir=""rtl"">ויששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים.</p><p dir=""rtl"">ולא יהודה, דאיירי באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.</p>"	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריו""ח אמר דאין מפיסים על תמיד של בין הערביים אלא אלו שזכו בו שחרית זכו בו ערבית.<p></p><p dir=""rtl"">איך תתפרש הברייתא דמפייסים?</p><p dir=""rtl"">ולס""ד דלא כריו""ח, א""כ יש יותר מד' פייסות?</p>"	הברייתא דשבים ומפייסים בשבת שהתחלפו המשמרות.</p><p dir='rtl'>ואי לא כריו&quot;ח בבוקר פייסו גם לצורך תמיד של שחר וגם לצורך של בין הערביים.	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם העלאת האיברים מהכבש למזבח נעשית ע&quot;י המוליכים או ע&quot;י כהנים אחרים ומ&quot;ט ?	לר' יהודה ע&quot;י אחרים, דברוב עם הדרת מלך.</p><p dir='rtl'>לראב&quot;י לאו אורח ארעא, דנראה שהוא כמשאוי וטורח להם.	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמיד קרב בתשעה ועשרה ואחד עשר ושנים עשר. כיצד ?	"כדרכו בתשעה.<p></p><p dir=""rtl"">בחג בעשרה, ביד אחד צלוחית של מים.</p><p dir=""rtl"">בשבת בי""א, שנים בידם שני בזיכי לבונה.</p><p dir=""rtl"">וכן בין הערביים בי""א, שנים בידם שני גזירי עצים.</p><p dir=""rtl"">ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים.</p>"	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הוכיחו דאין מנסכים מים בחג אלא בתמיד של שחר ? (2)	א. דלא קתני במתני' י&quot;ב כהנים בחג בין הערביים.</p><p dir='rtl'>ב. מהא דנקט באותו שניסך ע&quot;ג רגליו, דרגמוהו כל העם באתרוגיהן, וקמ&quot;ל תנא בהזכרת האתרוגים, דהיה זה בשחר דשכיחי בידם האתרוגים.	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חילוק יש בין שני גזירי עצים בשחר לבין הערביים ?	בשחר שניהם בכהן אחד, בין הערביים כל אחד בכהן אחד.	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רשב&quot;י למד לשני גזירי עצים בב' כהנים בתמיד של בין הערביים, דכתיב 'וערכו עצים' על האש. ואם אינו עניין לשחר דכתיב 'ובער' בכהן אחד, תנהו עניין לשל בין הערביים.</p><p dir='rtl'>מנ&quot;ל דאין הכוונה לתמיד של שחר, שאחר שנתן בכהן אחד, ישוב ויתן בב' כהנים ?	"א""כ נימא קרא ובער ובערו. [דף שאין לכתוב ובער ובער, דאז יהיה משמע בכהן אחד, מ""מ אפשר לכתוב ובער ובערו].<p></p><p dir=""rtl"">או וערך וערכו. וע""כ דהוא בקרבן אחר של בין הערביים.</p>"	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכמה מוליכים טלה איל ופר ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בקרבנות יחיד ?	"טלה תשעה.<p></p><p dir=""rtl"">איל באחד עשר.</p><p dir=""rtl"">פר בכ""ד.</p><p dir=""rtl"">בשל כהן יחיד אם רוצה עושה הכל בעצמו.</p>"	<br/>יומא דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזו עבודה לבד שחיטה כשרה בזר?	הפשט וניתוח	יומא דף כו		
